דונג - שעוות הדבורה
שימוש חיצוני – הדונג משמש כבסיס לתכשירים קוסמטיים ופרמצבטיים רבים – משחות רפואיות, פלסטרים, נרות, קרמים וכד'.
הרכב השומנים בדונג אמנם קרוב מבחינה כימית להרכב השומנים מן החי והצומח, אולם, הדונג אינו מתפרק ביעילות במערכת העיכול של האדם ולכן עיקר השימוש בדונג לצרכי ריפוי הוא חיצוני או בחום.

שעוות הדבורה מיוצרת בארבע זוגות של בלוטות השעווה אשר ממוקמות באזור הבטן. הוא מכסה את גוף הדבורים, מגן עליו מפני לחות ומשמש לבניית החלות.

הפועלת מפרישה את השעווה מגיל 17-10 יום, היא מייצרת ומפרישה את הדונג בהתאם לצורך. מעל גיל 17 יום, בלוטות השעווה מתנוונות.

הפקת השעווה הינה התהליך המורכב והיקר ביותר בכוורת. לשם כך זקוקה למזון עתיר סוכרים (דבש). בלוטת הדונג מתפקדת בצורה אקטיבית רק כשיש שפע של מרעה טבעי. בטמפ' נמוכה מתחת ל-15 מעלות צלסיוס, ביום גשום או במקרים בהם מאכיל הכוורן את הדבורים בסירופ סוכר – אין הדבורים מפרישות את הדונג או שהן מייצרות כמויות מזעריות בלבד.

הדונג הוא נוזל שקוף ובמגע עם האוויר הוא מתגבש בצורת לוחיות וצבעו הופך לבן. על ארבעה פרקים עם בלוטות דונג כפולות נוצרות בו זמנית שמונה לוחיות דונג שקופות למחצה, כשמשקלה של כל אחד 0.25 מ"ג. ק"ג אחד של דונג נוצר מארבעה מליון לוחיות.

הדבורה מורידה אותן בזריזות ולאחר עיבוד מוקדם היא מדביקה אותן ובונה בעזרת רגליה האחוריות את קירות התאים או חותמת את התאים המלאים בדבש. שעווה שלא מנוצלת בכוורת נושרת ונערמת בתחתית הכוורת.